עץ הרואן הינו עץ מכושף שגדל בתקופת האימבוליק וקיים בישראל באיזור הגבול עם סוריה. גובהו יכול להגיע ל-10 מטרים ומשך חיין יכול להגיע ל-220 שנים
הרואן פורח בעונת האביב, ובעונת הסתיו מתמלא הוא בגרגירים אדומים ומכושפים הרעילים למאכל, שבעבר נהגו תרבויות מסוימות להכין מהם צמידים להרחקת אנרגיה שלילית. דרך נוספת באמצעותה עבדו עם הגרגירים הייתה למדוט איתם, לבהות בהם, ובכך להעלות את הידע העל החושי.
התרבויות העתיקות היו משייכות לעץ את האנרגיה הנשית. כך למשל נהגו לספר, כי האישה הראשונה נולדה מעץ זה, בעוד הגבר נולד מעץ המילה. במיתולוגיה הנורדית מסופר כי עץ הרואן הציל את חייו של האל תור כאשר עמד לטבוע בנהרר, אך ניצל בזכות ענפי העץ בהם אחז אלה נוספת המקושרת אל העץ היא האלה בריג'יט, שאליה מקושר חג האימבוליק הנחגג בתקופה בה הקלטים מסמלים בלוח השנה את זמן עץ הרואן.
הדרואידים היו נוהגים לשרוף את ענפי העץ, על מנת לעורר אנרגיות ולעלות תדרים. העשן שהיה עולה מהענפים היה מכניס רטט חדש המעניק עוצמה. בזמנים מסויימים היו עולים מספר כוהנים לאיזור בו יש "כנסיית" עצי רואן, בכדי לחזק את היכולת הנבואית של כל אחד מהם. כמו כן סופר, כי ייחודיות העץ וסגולותיו היו מושכות נשים רבות, שנהגו להשאיר מנחות לעץ על מנת להיכנס להריון.